הסרט 18 קילומטר- שדרות - עזה 

קטע מאמר על הסרט,מאת ארז פרי,כתב ויוצר קולנוע:"אל מול שגרת חיים בלתי אפשרית בעיר שדרות, בצל החיים תחת מטחי הקאסמים הבלתי פוסקים מכיוון העיר הפלשתינאית עזה, יוצר הבמאי אבי לוי את סרטו כאקט של התנגדות.זו לא התנגדות לקאסמים עצמם, אלא בעיקר התנגדות לאופן בו נתפס האזור הגיאוגרפי המכונה "עוטף עזה" במרחבי התקשורת המקומית והבין לאומית. לוי בסרטו קורא תיגר על מערכת הדימויים הקלי שאתית בה נוהגים לייצג את המקום ובעזרת מצלמת הקולנוע מחזיר דימוי שכנגד לזרם הדימויים החדשותיים, שמציפים את מרקעי הטלוויזיה. שדרות של לוי שונה מכל מה שראינו במבזקי החדשות מלאי הפאטוס:אצל לוי שדרות הופכת לפסיפס רחב של דמויות המנסות לשרוד שיגרה אפורה במקום שהיה חסר סיכוי הרבה לפני שנחת בו הטיל הראשון. לוי לא מסתפק בכך ובוחר להציג גם את נקודת המבט מהצד השני של הגבול. שם מנסים מבין ההריסות תושבים של עיר חסרת סיכוי אחרת לנהל אורח חיים שפוי כמה שניתן. תושבי עזה ושדרות נראים מבעד לעדשתו של לוי כמי שחווים טרגדיה אנושית זהה, שניהם נמצאים במלכוד,מחפשים מוצא. 18 ק"מ הוא המרחק בין שדרות לעזה, אולם בסרטו של לוי המרחק הזה מתקצר באופן ניכר.... ההיגיון מחייב כי דווקא בתקופה של חוסר וודאות, אישי ופוליטי, בתקופה של התקפות קאסמים בלתי פוסקות על אזור שדרות, יש חשיבות ליצור יצירה של אמת שתפיח תקווה בתושבי האזור,ותביא בשורה חברתית וקולנועית לחברה בישראל. אך האים החברה בישראל דיי אמיצה ליצירה כזאת?"